משרד 'עלית הנוער' שב'בית הזכוכית' בניהולו של רפי בנשלום, ייצג את האינטרסים של תנועות הנוער הציונית בתוך הבית. חברים רבים של תנועות הנוער הציוניות מצאו כאן מקלט תוך ניצול ההגנה הדיפלומטית והפכו את 'בית הזכוכית' לאחד המרכזים של ההצלה העצמית, ההצלה, זיוף התעודות והפצתן.

עיקרי הפעילות בהונגריה בשנים 1945-1942

עזרה לפליטים. הפעילות המחתרתית של תנועות הנוער הציוניות החלה כבר בשנת 1941 כאשר הגיעו הפליטים הראשונים מפולין ובשנת 1942 מסלובקיה. הפליטים זכו למקום מקלט, מזון, כסף וזהות בדויה. אחרי הכיבוש הגרמני ב-19 במרס 1944 הפעילות המחתרתית התבטאה בתחומים הבאים:

שליחת מעל 150 שליחים לערי השדה ולריכוזי היהודים כדי להזהירם מפני הצפוי להם ולעודדם לברוח.

ייצור תעודות מזויפות. פעילות זאת כללה השגת תעודות אוטנטיות במשרדים לרישום אוכלוסין. התעודות סופקו לכל דורש ללא תמורה. תעודות אלה כללו תעודות מקום מגורים באישור משטרתי, תעודות לידה, תעודות נישואין, תעודות זהות ומאוחר יותר כתבי חסות של המדינות הנאוטרליות וסוגי תעודות אחרים, שזויפו במאות אלפים. יהודים רבים הצליחו להינצל בעזרת תעודות אלה, בעיקר בבודפשט.

'הטיול'. הטיול היה כינוי להברחת יהודים דרך הגבול, בעיקר דרך רומניה לארץ ישראל. המועמדים לבריחה דרך הגבול צוידו בכסף, בתעודות וזכו לליווי ולסיוע. לפי ההערכה ב-15.000 יהודים עברו את הגבול ורובם הגיעו עוד ב-1944 לארץ.

הבונקרים. הבונקרים הוקמו בבודפשט ובסביבתה עם הפסקת מבצע ה'טיול' באוגוסט-ספטמבר 1944. היו אלה דירות מגורים ומרתפים, שנועדו לשמש מקלט ליהודים ומחסן למזון, ציוד וכלי נשק. אחדים מן הבונקרים התגלו, ביניהם הבונקר בשדרות הונגריה (Hungária körút), השומר שעמד בחוץ נהרג ויתר החברים נתפסו.

בתי הילדים. חמישים בתי ילדים הוקמו בבודפשט, רובם אחרי ה-15.10.1944, יום עליית 'צלב החץ' לשלטון. בבתי ילדים אלה מצאו מקלט ילדים יהודים עזובים, יתומים מאב, מאם או משניהם, שנרצחו על ידי הפשיסטים או שגורשו למחנות. בתי ילדים אלה עמדו תחת חסות המדינות הנאוטרליות וה'צלב האדום הבינלאומי'. תנועות הנוער הציוניות קיבלו עליהן את תפקידי הניהול, ההדרכה והספקת המזון והציוד. היו התנכלויות מצד הפשיסטים ואף קורבנות בנפש. בבתי ילדים אלה ניצלו כ-6.000 ילדים ומבוגרים שהצטרפו אליהם. הטיפול בילדים נמשך גם אחרי המלחמה ורבים מהם עלו לארץ.

הברחה מהמחנות של פלוגות העבודה ומבתי הסוהר. צעירים רבים שוחררו מן המחנות של פלוגות העבודה באמצעות תעודות מזויפות, כסף וסיוע שניתנו להם. רבים מקרב הפעילים במחתרת תנועות הנוער הציוניות נפלו לידי הפשיסטים וכל העת נעשו מאמצים לשחררם. חלק ניכר מפעילות זאת נוּהל מ'בית הזכוכית'.

הספקת מזון לגטו ולבתי הילדים. לקראת סוף 1944 עשרות אלפי יהודים רוכזו בגטו ללא מזון, תרופות וציוד מתאים בחורף הקשה. גם 50 בתי הילדים היו זקוקים לאספקה קבועה. המחתרת החלוצית הצליחה להשיג מזון, ממחסני הצבא ומסוחרים, לעתים במחיר מופקע ולחלקו לנזקקים. הכספים למטרה זאת התקבלו מחוץ להונגריה ומכספי יהודי בודפשט האמידים.

הצנחנים מארץ ישראל. חנה סנש, ראובן דפני, יואל פלגי ופרץ גולדשטיין צנחו בחודש מרס 1944 על אדמת יוגוסלביה, כשלושה חודשים שהו בקרב הפרטיזנים. חנה סנש נתפסה בעוברה את הגבול. פרץ גולדשטיין וראובן פלגי הצליחו להגיע לבודפשט וליצור קשר עם ראשי הוועדה לעזרה והצלה ועם אנשי המחתרת הציונית. ראובן דפני נשאר בסופו של דבר בקרב הפרטיזנים ביוגוסלביה. חנה סנש הוצאה להורג. יואל פלגי ופרץ גולדשטיין נעצרו על ידי הגרמנים והובלו לעבר הגבול הגרמני. יואל פלגי הצליח לקפוץ מן הקרון ולהגיע בחזרה לבודפשט. פרץ גולדשטיין נספה בגרמניה.